מדבר שקר – גיליון ד

הופיע! מדבר שקר גיליון ד!

תוכן:

עיתון "אל בלד" במפנה המאה הכ' / אסף כץ 

מחקרים במסורות הציונות / שמואל בן שלום

מ"גבעת התחמושת" ועד "המפלצת" – לשאלת חלוקתה של העיר ירושלים במאות הכ'-כ"א / אלקנה כהן 

אלמנטים מיתיים תרבותיים ודתיים במאה הכ' – עיון במזמור קדום / שלמה פיוטרקובסקי 

סקירת הכינוס הי"ט לחקר צפון העולם החדש יתקדש (אמריקה) / נ' ארצי 

מדבר שקר – כתב עת היסטורי – גיליון ד

מודעות פרסומת
מדבר שקר – גיליון ד

מדבר שקר – גיליון ג

חדש! גיליון ג של מדבר שקר!

מדבר שקר – כתב עת היסטורי – גיליון ג

תוכן:

דבר המערכת 

שוב לשאלת קיומה ההיסטורי של מדינת ישראל / שמואל בן שלום 

לתיארוך מלחמת ממלכת ישראל בממלכת לבנון / שמריה גרשוני 

לחקר המדרכות בדרום מערב אסיה / אסף בראון 

על "אהוד" ו"בנימין" – קווים לדמותם של הארגונים המדיניים בדרום מערב אסיה במפנה המאות הכ' והכ"א / ניר רוט 

ביאליק הראשון וביאליק השני / איתי אליצור 

מדבר שקר – גיליון ג

מדבר שקר – גיליון ב

חדש! גיליון ב של "מדבר שקר"!

כאן: מדבר שקר – כתב עת היסטורי – גיליון ב

ובאתר academia.edu

תוכן העניינים:

תוכן מדבר שקר ב

מדינת ישראל – מציאות או מיתוס? / משה רט
יום רבין – למקורותיו של יום זיכרון עברי קדום / שריאל בירנבאום
מוספית האצולה באונומסטיקון שמות מנהיגי המדינה הישראלית במאות הכ'-כ"א / אתי קגן
בימי שפוט השופטים: פיקוד, שלטון ונוסטלגיה במסורות בתר-פלשתיות / נצר ארצי
על פי תנועת הרכבות – לחקר פעילות ה'רכבת' בדרום-מערב אסיה במאות הכ' והכ"א / דוד כהן
לבעית זהותו של אבוללה שד הילדים / אלעד אהרון
שלומה של שלומית – למאמרו של הלל גרשוני "היא לא תשכח לשים לולב והדסים", מדבר שקר א / מאת אברהם (אבי) שויכה (שויקה)

דבר המערכת:

הגיליון הראשון של כתב העת החלוצי שלנו קצר תשבחות רבות מכלל רחבי קהילת החוקרים והמתעניינים בכל רחבי מערכת השמש. וכעת אנו שמחים להניח לפניכם את פרי מחקרם המעמיק של מיטב החוקרים, העוסקים ללא לאות בחשיפת ההיסטוריה הקדומה של אותה פינה נידחת של כוכב הלכת ארץ.

בגיליון זה מתכבדים אנו להגיש את מאמרו המכונן והנועז של הרב ד"ר משה רט, המראה בטוב טעם ודעת כי האמונה על קיומה של "מדינת ישראל" במאות ה-כ' והכ"א אינה אלא מיתוס בעל גרעין היסטורי קטן, וכי "יום העצמאות" אינו אלא גלגול של "יום העצמות" ההיסטורי; סמוך ונראה לכך מובא מאמרו של ד"ר שריאל בירנבאום החוקר את מקורותיו של "יום רבין". כן מובא כאן מאמרו פורץ הדרך אל פרופ' (דוצנט) (אמריטוס) איתי קגן אשר במחקר בלשני מדוקדק עושה סדר בשפע ההצעות לאיחוד או פיצול אישיויות מן המיתוס הציוני הקדום, ואף מגיע לתובנות מעניינות ביותר; מאמרה הקצר אך החשוב של נצר ארצי הדן בשאלת המסורות השונות, הצפונית והדרומית, על ידין ודיין; מאמרו החשוב של ד"ר דוד כהן על פעילות ה'רכבת' באזור דרום מערב אסיה, ומאמרו הדמונולוגי המרתק של פרופ' (ד"ר לשם יוקרה) אלעד אהרון באשר לאבוללה שד הילדים, העושה שימוש במיטב הכשרתו כשומרולוג ואשורולוג מן המעלה הראשונה.

בחלק התגובות הבאנו, לא בלי התלבטות, את תגובתו של ד"ר(?) אברהם (אבי) שויכה (שויקה) למאמרו של הלל גרשוני מן הגיליון הקודם, בלא ששינינו כמעט את דבריו. אף שסגנונו אינו ראוי, בלשון המעטה, החלטנו להתעלות על פני זריקת הבוץ המאפיינת את החלקים הירודים יותר של התרבות האקדמית ולהביא את דבריו בלא כחל ושרק, ויעידו הם על אומרם.

שפע המאמרים שנתקבל לאחר צאתו לאור של הגיליון הראשון חייב אותנו לפצל את החומר, וכעת תוכלו לצפות גם לגיליון הבא, שיכלול בתוכו בין השאר מאמרים מעמיקים על הארגונים המדיניים באזור, בין "אהוד" ל"בנימין"; על שאלת חלוקתה של "ירושלים" באותה תקופה; לתיארוכה של פלישת ממלכת ישראל לממלכת לבנון; עיתון "אל בלד" מאותה תקופה; ביאליק הראשון וביאליק השני; מחקר על פולחן כת ספר הפרצופים; ועוד.

לגיליון א' לחצו כאן.

מדבר שקר – גיליון ב

מדבר שקר – גיליון א

מדבר שקר – כתב עת היסטורי – גיליון א

תוכן:

דבר המערכת
איך באמת הוקמה מדינת ישראל / מאת חגי משגב
מתי ואיך הוקמה "ישראל"? / מאת הלל גרשוני
מי היה בנימין הישראלי? / מאת אביאל אליצור
לבעיית ידיעותינו על א"י במפנה המאות כ-כא / מאת אלון ברנד
"היא לא תשכח לשים לולב והדסים" / מאת הלל גרשוני
תגובות ומכתבים למערכת
למאמרו של חגי משגב, "איך באמת הוקמה מדינת ישראל" / מאת תומר שין
בעניין המתקן האופייני לתקופה שהוצג במאמרו של חגי משגב / מאת איתי אליצור
בשולי מאמריהם של אלון ברנד ואביאל אליצור / מאת חגי משגב
למאמרו של אביאל אליצור / מאת הראל מאיר
עוד למאמרו של אביאל אליצור / מאת יהודה הירשפלד
למאמרו של הלל גרשוני, "היא לא תשכח לשים לולב והדסים" / מאת אלון ברנד

דבר המערכת:

בשעה טובה אנו מגישים בזה את פרי הביכורים של מיטב חוקרי דרום-מערב אסיה במאות ה-כ'-כ"א. ההשראה להקמת כתב העת באה מדברי ד"ר חגי משגב: "הגיעה העת לייסד כתב עת, או לפחות דף פייסבוק, לענייני המחקר החשובים האלה. אי אפשר עוד להניח את הספקולציות בעניינים אלה בידיהם של חובבים".

למותר לציין שאת כלי המחקר הפילולוגי-היסטורי החריפים איננו מניחים מידינו לעולם. ועל כן יש לציין שגם החלת הכלים הללו על החוברת שלפניכם היא צורך השעה וחובתו של כל חוקר. אין כאן המקום להרחיב בעניין אך ברור שניתוח קפדני ומדוקדק של החוברת מעלה כי על אף מצג השווא כאילו לפנינו מבחר מאמרים מסודרים וערוכים, כמעט אין ספק שלפנינו ערב-רב של מקורות מתקופות שונות וממקומות שונים, והמשלבים השונים יעידו על כך (האם יעלה על הדעת שעורכי כתב עת מכובד לא יאחידו את הסגנונות של המאמרים? אין זאת כי אם גם העורכים לא היו ולא נבראו).

די לציין את הערת "(סליחה החליק)" בתגובתו של "יהודה הירשפלד" דלהלן (רגליים לדבר שאותו "יהודה הירשפלד" אינו אלא פסידונים לקבוצת כותבים מעמיקה, שגרה מן הסתם בסביבות עמק הצבאים בירושלים), שכנראה אינה אלא תפר גס של מעתיק או עורך שנתפס בקלקלתו [אין רגליים להשערה הנלוזה כאילו מדובר בתגובה שהועתקה מהפייסבוק ועל כן היא נתחלקה לשתיים בשל "מדיניות אנטר מכניס תגובה" של הרשויות!]. ויש להרחיב בעניין ואין כאן המקום להאריך.

גם באשר למבוא זה עצמו, קשה להאמין שמידיים של עורך אחד יצאו (אם היה בכלל עורך, כאמור). עצם הזגזוג בין "דבר העורכים" לבין הטלת ספק בקיומם של עורכים, מעבר בין עורך יחיד לכמה עורכים, הכפלת הטיעון "אין כאן מקום להרחיב/להאריך" ועוד, מרמזים שכמה שכבות בפנינו, כעוגת מרנג עשויה היטב ומעוררת שאט נפש.

קראנו את שמו של כתב העת "מדבר שקר", על שם הפסוק ועל שם המיתוס כאילו הייתה ממלכה כלשהי באותו מדבר צחיח בדרום-מערב אסיה, מיתוס שכנראה נכון הוא, ושמא שגוי ושמא מעולם לא נברא. ואין כאן מקום (נ"א המקום) להאריך.

לגיליון ב לחצו כאן.

מדבר שקר – גיליון א